פסק-דין בתיק ת"א 8669-03

א. התביעה, רקעה וההליכים שבעקבותיה

1.         עניינו של פסק דין זה בתביעה לסעדים הצהרתיים. מתבקשת הצהרה בדבר זכויות התובע (להלן: דניאל) בדירה המצויה ברחוב הערבה 8/1 בגבעת זאב, וכפועל יוצא מכך - הצהרה כי הליכי הוצאה לפועל לפינוי דניאל ובני משפחתו מהדירה בהם פתח הנתבע (להלן: הבנק) אינם כדין, ויש לבטלם.

2.         הדירה היא אחת משתי יחידות דיור שנבנו במגרש אחד (גוש 63730, מגרש 403). הזכויות ביחידות דיור אלה אינן רשומות בלשכת רישום המקרקעין. הן רשומות בחברת מורשת בנימין למסחר ולבניה (קרני שומרון) בע"מ (להלן: החברה המשכנת). הזכויות בדירה שסומנה 8/1 (להלן: הדירה) רשומות על שם יעקב מקמילן (להלן: יעקב), אחיו של דניאל. הזכויות ביחידת הדיור השנייה, שסומנה 8/2, רשומות בחברה המשכנת על שם האחות לבית מקמילן ובעלה.

 3.        התביעה באה לעולם לאחר שב-4.8.03 נמסרה לדניאל הודעה מלשכת ההוצאה לפועל, הממוענת ליעקב, לפיה יש לפנות את הדירה עד 25.8.03. לדניאל התברר כי יעקב לא פרע לבנק שתי הלוואות מובטחות במשכון על זכויותיו של יעקב בדירה. על כן פתח הבנק בהליכי ההוצאה לפועל, שבמסגרתם מונה בא כוחו של הבנק לכונס נכסים על הדירה, והוצאה הודעת הפינוי.

4.         בכתב התביעה טוען דניאל כדלקמן: בשנת 1985 הוא מימן את רכישת המגרש ואת בניית הדירה. הבנייה הסתיימה בשנת 1988, ומאז ועד היום הוא ובני משפחתו מחזיקים ומתגוררים בדירה. למרות האמור, הזכויות בדירה נרשמו, מטעמים שונים, על שם יעקב. בשנת 1993 התגלעו בינו לבין יעקב סכסוכים בנוגע לזכויות בדירה ולענייני ממון. סכסוכים אלה הולידו הליכים משפטיים מרובים, שבהם, לטענת דניאל, טרם הוכרעה שאלת הזכויות בדירה. עוד מוסיף דניאל כי, לכל היותר, יש להכיר בזכות מצומצמת של יעקב (לקבלת סכום של 80,000$ בלבד), כפי שעולה מהסכם  (מ-7.6.94) שנכרת ביניהם.

בהמשך לטענות הנ"ל חותם דניאל את כתב התביעה כדלהלן:

"לאור כל האמור יתבקש בית המשפט הנכבד לזמן את הנתבע לדין ולהצהיר על זכויות התובע בבית ברח' הערבה 8/1, או על זכויות התובע בבית בכפוף להסכם שנחתם עם האח יעקב ביום 7.6.94 ושפעולת הנתבעת כנגד התובע בכל הקשור לתיק ההוצל"פ        03-26168-02-6 אינן כדין ויש לבטלם ולחייב הנתבעת בהוצאות ההליך".

 5.        בכתב ההגנה העלה הבנק טענות סף שעניינן סילוק התביעה על הסף או העברתה לבית משפט אחר מחמת היעדר סמכות (טענות שנדחו בבש"א 1809/04). לגופה של התביעה טוען הבנק כי פעל כדין, וכי אין לבטל את הליכי הפינוי. זאת משום שמתן ההלוואות ורישום המשכונות נעשו על פי מסמכים המעידים כי יעקב הוא בעל הזכויות בדירה, ובכלל זה אישורי החברה המשכנת והמועצה המקומית ואישור רשויות מיסוי מקרקעין (מ-21.2.95) לפיו ניתן לרשום את עסקת הרכישה שביצע יעקב בפנקסי המקרקעין. בהמשך לכך, אפילו תתקבל טענתו (המוכחשת) של דניאל, שלפיה הדירה נבנתה על ידיו או במימונו, לא קמה לבנק חובה כלשהי כלפיו, מאחר שהוא לא הוכיח כי עומדת לו בדירה זכות כלשהי.

6.         נסיונות להביא את הצדדים לפשרה נמשכו לאורך כל שלבי ניהול התיק. דא עקא, שכל המהלכים לא הניבו פירות, ובסופו של דבר הם תרמו תרומה משמעותית להתמשכות ההליכים. לכך "תרמה" גם העובדה שדניאל לא יוצג על ידי עורך דין. זאת למרות שדניאל הוכיח מיומנות רבה בהליכים המשפטיים ושלט היטב בכל חומר הראיות. כאן המקום לציין גם כי ההליכים התנהלו בתחילה לפני שופט אחר, אשר, לדאבוננו, חלה במחלה קשה ולאחר מכן נפטר. התיק הועבר לטיפולי בשלהי שנת 2006. בנוסף למאמצי פשרה מצידי, היה עליי לטפל בהגשת הראיות מטעם הצדדים, ולאחר מכן במה שיפורט להלן.

7.         מטעם דניאל הוגש תצהיר עדות ראשית שלו, והוגשו גם שני תצהירי עדות ראשית נוספים: של אלי אילון (אשר בו נטען שאילון אמור היה להירשם כבעלים במגרש 403 לצד יעקב) ושל בת-שבע מקמלאן (גרושתו של דניאל). לתצהירים צורפו מסמכים רבים מאד.

8.         הבנק הגיש תצהיר עדות ראשית אחד מטעמו. המדובר בתצהיר של יקיר וייס, שהוא  מורשה חתימה בבנק. בנוסף לכך ביקש הבנק להעיד שלושה עדים נוספים (יעקב, נציג מינהלת מיסוי מקרקעין ועו"ד ילינק, שניהל את רישומי החברה המשכנת) ללא הגשת תצהירי עדות ראשית שלהם.

9.         בעקבות מה שצוין לעיל והחלטות שניתנו ב-10.6.07 וב-26.12.07, נחקרו דניאל ושני העדים מטעמו על תצהיריהם (בדיונים שהתקיימו ב-21.10.07 וב-3.1.08).

10.       בהמשך הדרך התעוררו קשיים בקשר להעדת עדי הבנק (העדת עו"ד ילינק בשל מינוי מפרק (עו"ד לנגה) לחברה המשכנת, וטענת חסיון בקשר לעדות נציג מנהל מס שבח). למעלה מכך. בעקבות התפתחויות בהליכים אחרים התעוררה גם שאלה יסודית, בדבר עצם זכאותו של דניאל להמשיך בהליכים בתיק דנן. היה זה בעקבות פסק הדין בע"א (מח', י-ם) 11489/07 דניאל מקמלאן נ' מדינת ישראל, שניתן ב-1.5.08. לאחר שהצדדים התייחסו בכתב למה שעולה מפסק דין זה, מן התביעה שבבסיסו ומהחלטות שיפוטיות נוספות, הועמדה להכרעה (בהחלטה מ-30.7.08) שאלת "השתק התובע מניהול התביעה דנן (מכח מעשה בית דין ו/או מכח השתק שיפוטי, שעניינו העלאת טענות סותרות בהליכים שונים)", ונקבע לוח זמנים להגשת סיכומי הצדדים בקשר לכך.

11.       הגשת הסיכומים הנ"ל השתרעה על פני פרק זמן ארוך, שהוקדש לצורך ניהול משא ומתן לפשרה שהציע דניאל (ב-27.8.08). במהלך הדברים הגיש דניאל (ב-26.2.09) בקשה לצרף את יעקב כנתבע נוסף. הבנק ביקש לדחות בקשה זו (בתשובתו             מ-3.5.09, שהתקבלה לאחר שניתנו לו מספר ארכות בשל המהלכים לפשרה שהתנהלו במקביל). לאחר שנתקבלה תשובת דניאל בעניין זה (ב-26.5.09), התקיים דיון (ב-16.6.09), שיוחד להשמעת רעיונות נוספים לקידום הפשרה המיוחלת ולהמשך הדרך, ככל שלא תושג פשרה.

12.       ב-15.9.09 התקבלה הודעת הבנק כי לא הושגה פשרה. בהמשך לכך הוגשו              (ב-5.11.09) סיכומי דניאל בשאלת ההשתק. לאחר עיון בסיכומי הצדדים סברתי כי עדיין נראה פתח תקווה לסיום ההליכים בפשרה. אשר על כן קבעתי דיון נוסף לליבון כל שיהיה נחוץ לשם כך. בדיון שהתקיים ב-27.12.09 עלתה הצעה נוספת של דניאל, וניתנה לבנק הזדמנות לשוקלה. משנתקבלה הודעת הבנק (ב-10.1.10) לפיה כשלו גם המאמצים הנוספים ולא הושג הסדר, נותר, בשלב זה, להכריע בשאלת ההשתק ובעניין צירוף יעקב כנתבע נוסף.

13.       בהחלטה מ-18.1.10 (להלן: החלטת ההשתק) נקבע כדלקמן:

"א. התובע מושתק מלטעון כלפי הבנק לבעלות בנכס הנדון (מדובר לכל הפחות בהשתק שיפוטי, אם לא למעלה מזה).

ב. התובע אינו מושתק מלטעון כלפי הבנק לזכותו להחזיק ולהשתמש בנכס על כל הנובע מכך.

ג. ככל שיימשכו ההליכים, הרי שאחיו של התובע, יעקב מקמאלן, לא יצורף כנתבע נוסף בשלב המתקדם שבו אנו מצויים".